רש"י על דניאל ב׳:ל״ה

1 בְּאֵדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה. אָז הוּדְקוּ יַחַד כָּל מִינֵי מַתָּכוֹת וְחֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ:

2 וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט. וְהָיוּ כְּמוֹץ מִגָּרְנוֹת הַקַּיִץ:

3 וּנְשָׂא הֲמוֹן רוּחָא. וְתִשָּׂא אוֹתָם הָרוּחַ:

4 וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתְּכַח לְהוֹן. כְּלוֹמַר: לֹא נוֹדַע מְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא נִכָּר שֶׁהָיוּ שָׁם מֵעוֹלָם:

5 הֲוָת לְטוּר רַב. נַעֲשֵׂית הַר גָּדוֹל: